מספר שאלות על המקרא

י"ט באלול תשס"ח

שאלה ותשובה (תשובת הרב באותיות מודגשות):

1. בספר "אם למקרא" לר' ניסן שרוני כתוב כי קובוץ וחיריק חסר הבאים עם מתג או טעם נחשבים בדר"כ תנועה גדולה כגון "להיטבך באחריתך" (דברים ח', ט"ז) [בטי"ת יש חיריק חסר ומתג]. אולם מצאתי הרבה שאינם נחשבים כת"ג ולכן אינם מניעים שוא הבא אחריהם כגון "קראו-צום" (מ"א כ"א, ט') [מתג ב-ק'], "משכו" (שמות י"ב, כ"א) [מתג ב-מ']. ועוד הרבה (ע"פ תנ"ך "סימנים"). מהו הקריטריון? האם זהו משום שב"להיטבך" היה ראוי להיות י' היות שהשורש הוא טו"ב (טי"ב) וכגון "ושב השם אלוקיך את שבותך... הפיצך (שורש פו"ץ) ... והביאך (בו"א)... והטיבך (טו"ב)..." (דברים ל') מה שאין כן בשאר המקרים? נכון.

2. "שבעת אלפים" אני אומר הם שאמר עליהם (מ"א י"ט, י"ח) כל הברכיים אשר הלא כרעו לבעל שבעת אלפים (רש"י מ"א כ', ט"ו). ולא הבינותי דבריו שהרי טרם נמשחו חזאל יהוא ואלישע, וע"פ הפשט בפרק י"ט ה-7000 ישארו אחרי מלחמות חזאל. אותם 7000 הם העתידים להימלט ממלחמת חזאל.

3. במלכים ב' פרק כ"ב ישנה התנהגות מרושעת של אחאב כלפי הנביא מכיהו בן ימלה (זריקה לכלא בתנאים קשים של לחם לחץ ומים לחץ) ולהפתעת הקורא יהושפט מלך יהודה מחריש. הזהו יהושפט המלך עליו נאמר בגמרא: יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי (כתובות ק"ג ע"ב)? אין מלכות נוגעת בחברתה.

4. הלומד מחבירו אפילו אות אחת חייב לנהוג בו כבוד... והלא הדברים ק"ו ומה דוד המלך ע"ה שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו עאכ"ו הלומד מחבירו אפילו אות אחת חייב לנהוג בו כבוד (אבות ו,ד). ולא הבנתי, שהרי ישנו כלל בק"ו "דיו לבא מן הדין להיות כנידון" וא"כ הלומד מחבירו שני דברים חייב לנהוג בו כבוד ולא אפילו אות אחת. אחיתופל יעץ במלכות, ק"ו לתורה. (הרצי"ה קוק).

5. בסוטה י' ע"ב: א"ר יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר נביאים דכתיב (ישעיהו א) חזון ישעיהו בן אמוץ מלכים מדוד ואמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים הוו. מדוע טורחת הגמרא למצוא נביאים מתמר והרי דוד ושלמה עצמם נביאים היו כפי שעולה מדף מ"ח ע"ב: מאן נביאים הראשונים אמר רב הונא זה דוד ושמואל ושלמה (ודחיית הגמרא בהמשך היא רק מבחינת התקופות לא לעצם היותם נביאים)? רוה"ק של מלך יכולה להיות מצד תפקידו ואם לא היה מלך אולי לא היה זוכה לה מה שאין כן ישעיהו.

6. "ואשר יוציאם" בזכויותיו "ואשר יביאם" בזכויותיו (רש"י במדבר כ"ז, ז') מה פירוש הדברים? יוציאם - לנצחון. יביאם - בשלום.

7. משל לשתי נשים שלוקות בב"ד אחת קלקלה (שזינתה תחת בעלה בלא התראה - שפתי חכמים) ואחת אכלה פגי שביעית (ר"ל פירות שביעית שעדיין לא בשלו כל צרכן וכתיב לאכלה ולא להפסד - שפתי חכמים) (רש"י במדבר כז יג). באשה שקלקלה האם מדובר במכת מרדות (אחרת מדוע תלקה בלא התראה ועוד גם בהתראה לא לוקה אלא נהרגת)? וכן לגבי "פגי שביעית" - מהו האיסור ומה ה"להפסד" שיש כאן? מדובר במכה שלא מן הדין אלא לתיקון העולם. פגים לא נאכלו לפי יעודם המקורי של הפירות.

8. אחאב (מ"א כא כט) ומנשה (דהי"ב לג) עשו תשובה. מדוע אין להם חלק לעוה"ב (ע"פ פרק חלק)? ברייתא בפרק חלק "דורשי רשומות אמרו: כולן יש להם חלע"ה".

9. וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת--וְאֶת-בַּת-פַּרְעֹה: מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת, צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת. ב מִן-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אָמַר-יְהוָה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם, אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם--בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה, לְאַהֲבָה. (מ"א י"א). וכשמחפשים את המקור בתורה לאיסור מוצאים לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. ג וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ. ד כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים (דברים ז'). א"כ אני למד שאיסורים אלו גם על מואביות עמוניות וכו' ולא רק על 7 עמים. וכן "לא תחנם" האמור באותו עניין. מואביה אסורה בגיותה.