הרב אורי שרקי

וישב - השמש והירח בחלום של יוסף

כסלו תשע"א

מצד אחד השתמש יעקב אבינו בטיעון "הבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה", בתור ראיה לביטול חלומו של יוסף, שכן מאחר ואמו של יוסף, רחל, מתה, אין שום אפשרות שהיא תבוא להשתחוות לו, כך שהחלום כולו בטל. אך מצד שני נאמר "ואביו שמר את הדבר", ופירש רש"י: "היה ממתין ומצפה מתי יבוא". אם כן, ידע יעקב אבינו שהחלום אמת ועתיד להתקיים. איך אם כן פירש את השמש והירח שבחלום, אם אי אפשר לפרש שהירח מכוון לרחל? נראה לומר שיעקב ידע שהוא בעצמו גם השמש וגם הירח כאחד. הוא הירח, כי ישראל מונים ללבנה, והם בעלי עמדה פסיבית בעולם. אך הוא גם שמש, מאז שקיבל את כוחו של עשו בבכורה, בברכה, ובמאבק של פנואל, כשזרחה לו השמש, שעד אז היתה מאירה לעשו. וכך היה שהשתחוה יעקב ליוסף בסוף ימיו. מאז נקבע שלוח השנה של עם ישראל יהיה גם שמשי וגם ירחי, כדי לכלול גם את כוח ההתבטלות לפני ה' יחד עם כוח הפעילות המדינית והלאומית.