הרב אורי שרקי

במדבר - החלפת הבכורות בשבט לוי

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב

(במדבר ג,מ) וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, פְּקֹד כָּל-בְּכֹר [1] זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן-חֹדֶשׁ, וָמָעְלָה; וְשָׂא, אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם. (ג,מא) וְלָקַחְתָּ אֶת-הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה', תַּחַת כָּל-בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

מה טעם הוחלפו הבכורות בשבט לוי בעבודת ה'?

הבכור נולד ראשון להוריו והופך בכך את הזוג לאבא ואמא. בכך יש לו תפקיד של גואל להוריו. הוא מכיר את עצמו כגואל הוריו ובמילים אחרות: כמלך משיח. את המצב הזה הוא קנה בעצם קיומו – בלי שום מעשה. עקב כך יש לו נטיה טבעית להעמיד את עצמו במרכז היקום.

כאשר נולד לו אח חדש, הוא הופך מבן יחיד לאח. בכך הוא מאבד את מעמדו הקודם. הבכור הראשון, קין לא הצליח להשלים עם התחרות כביכול מצד הבל והרגו. גם ישמעאל ועשו לא היו הצלחה גדולה כבכורות. אצל ראובן אמנם לא כישלון מוחלט אך הוא לא מלא את חובותיו כבכור. רק אצל אפרים ומנשה יש תיקון מסויים בכך שלמרות העדפת אפרים ע"י יעקב, מנשה לא כעס ולא נטר לאפרים.

אם כן, יש כשלון מתמשך של הבכורות מלמלא את תפקידם לשרת בקודש ולתת כיוון רוחני ראוי למשפחתם ואחיהם. בכר הוא אותיות ב, כ, ר ובגימטרייה המספרים הזוגיים 2, 20, 200. כלומר, מי שמכיר במציאות של 2 שהוא לא יחיד בעולם, שמקבל כשווה את אחיו הצעיר, יכול למלא את תפקיד הבכור. לעומת זאת גימטריה של 111 היא קיא. מי שמחשיב רק את עצמו – מוקא, מוצא החוצה.

כאשר משה מסרב לקבל את תפקיד גואל העם הוא אומר לה':

(שמות ד,יג) וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח-נָא, בְּיַד-תִּשְׁלָח.

הוא מתכוון לאהרון אחיו שהיה השלוח הטבעי יותר מהיותו הבכור. ה' עונה לו:

(שמות ד,יד) וַיִּחַר-אַף ה' בְּמֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ.

על מה שמח אהרון בליבו? על גדולת משה אחיו הקטן. כלומר, אהרון תיקן באופן מלא את הבעיה המוסרית של הבכור. הוא לא רק מקבל את האח הצעיר כשווה אלא אף שמח כאשר הוא מתמנה מעליו, מעל הבכור. התורה מעידה שהמדובר בשמחה פנימית אמיתית ולא רק בהבעה חיצונית: ושמח בליבו.

מי שתיקן באופן כזה את בעית הבכורות, ראוי לרשת את תפקיד הבכורות ואכן תפקיד הבכורות הועבר בעיקר לכהנים ואף לכל שבט לוי שנמשך אחר אהרון. ולכן התורה מדגישה את החלפת הבכורות בלויים.

[1] נושא הבכורה נידון בהרחבה בספר בראשית (מראי מקום – קין, ישמעאל, עשו, יוסף, אפרים ומנשה – ראה סיפרו של הרב אשכנזי (מניטו) "סוד העברי").