א-להים או אלוקים

ח' וכ"ט באב תשס"ו, ט"ז בתשרי, י"ח בתמוז תשס"ח

שאלה 1:

שמעתי ממס' רבנים שיש לומר "אלוקים" במקום "א-לוהים" ,"קל" במקום "א-ל","צבקות" במקום "צ-באות". מרבנים אחרים שמעתי שאין איסור. אודה לרב אם יסביר.

תשובה 1:

הנושא שנוי במחלוקת. דעתי כדעת אותם גדולים שכתבו שאסור לעוות את שמו של הקב"ה כשם שאין לכנות שם לחבירו.

המקורות: שו"ת מקוה המים לרבי משה מלכה זצ"ל אב"ד פתח תקוה ושו"ת יביע אומר.

שאלה 2:

מדוע מותר לאמר את המילה אלוקים עם אות ה, והאם זה לא מהווה אמירה לשווא? האם קיימת הלכה שמכריעה? האם יש להגיד בצורה שונה בהתאם להקשר?

תשובה 2:

אסור לכנות שם לחבירו. קל וחומר שמו של הקדוש ברוך הוא. לכן אם יש צורך להזכירו, זה כבר לא לשוא, ואז יש גם חיוב לאומרו כהוגן. אם הוא נאמר ללא צורך, יש בזה מעין לא תשא, אבל לא ממש. כי איסור זה נאמר בעיקרו דרך שבועה או בברכה לבטלה. ורק על דרך היראה אנו נמנעים מלאומרו בדרך חול.

שאלה 3:

מה המקור לזה שאנשים (בד"כ אשכנזים) שמשנים את שם השם ובמקום ה משתמשים ב - ק? אני בעקבות הרב משתדל לא לשנות אך אני מרגיש חריג במיוחד סמוך לתלמידי חכמים?

תשובה 3:

הערוך השולחן כותב לומר אלוקים. לגבי אל שדי צבאות, הקוף היא חידוש של הדור האחרון, והרב צבי יהודה קוק לא נהג כן. הרב משה מלכא בשו"ת מקוה המים כותב שאסור לשנות את השמות.

שאלה 4:

נתקלתי בתלמידי ישיבה שקוראים תנ"ך ומכנים את שם השם ב"השם" ו"אלוקים" במקום אלוהים. האם מותר לעשות כך? ומה לגבי בקריאת בתלמוד ושאר ספרי קודש?

תשובה 4:

"השם" מותר משום שפירושו "השם" וגם נאמר "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את י"י אלוהיך" (פר' כי תבא). אבל אין לומר "אדושם". לגבי "אלוקים" אע"פ שראוי יותר לומר אלוהים ולא לכנות שם, עם כל זה הנוהגים כך מסתמכים על דעת ערוך השולחן ורבי חיים פלאג'י ויש להם על מי לסמוך.