בחירה חופשית - יסודות

י"ב באב תשס"ו, ב' בניסן, כ"ד באב תשס"ח

שאלה 1:

אני מתלבט בנכונות המושג בחירה חופשית. בחירה - כן, אך חופשית כיצד? לגבי כל פעולה יש שתי אפשרויות: או שהיא אקראית או שמשהו גרם לה. אם היא אקראית אין כאן בחירה! אם משהו גרם לה הבחירה לא היתה חופשית. העברת הפעולה לנפש אינה משנה את העובדה שמשהו גרם לנפש להחליט כפי שהחליטה כך שלא תתכן בחירה חופשית.

תשובה 1:

אכן לא יתכן שמשהו גרם לבחירה, שאם כן איננה בחירה. היא אכן אקראית מצד מבנה המציאות, המאפשר תמיד שתי אפשרויות באופן שקול. היא איננה אקראית מצד הבוחר, המכריע להוציא אל הפועל אפשרות אחת ולא את האחרת. הכרעה זו, שאינה נגרמת על ידי שום גורם חיצוני, היא הבחירה, החופשית באמת. בקשת סיבה לבחירה הינה אבסורד לוגי.

שאלה 2:

הרב דיבר בשיעור בנושא הרמב"ם באריכות על עניין הבחירה החופשית והשאלה הידועה כיצד תיתכן בחירה חופשים אם הקב"ה יודע הכל. הרב דן בנושא באריכות ותקף את העניין מנקודת המבט של ידיעת האדם אינה כידיעת הקב"ה שהוא וידיעתו חד הם.

לעניות דעתי נראה לי שניתן לתקוף שאלה זו מצד אחר והוא שעניין הזמן המצוי אצל הברואים אינו קיים אצל הקב"ה. עניין הלפני והאחרי לא קיים אצלו ומשום כך לא ניתן לשאול על ידיעת הקב"ה טרם המשעה או לאחר המעשה (הרמב"ם עצו מדבר על סוגיית הזמן בהקשר אחר שאינני זוכר מהו).

האם סברה זו נכונה? ואם כן האם היה שימושבה בתשובה לסוגייה זו?

תשובה 2:

זו דעת הרמב"ן בפירוש איוב.

שאלה 3:

האם נכון לומר שמאורעות חייו של אדם שלא היו בשליטתו, ותכונותיו המולדות, ישפיעו במידה רבה על בחירתו, ואז זו תהיה מצומצמת משל אדם אחר באותו עניין?

ומכאן נסיק שעונשו על חטאים שחטא עקב תכונות מולדות או נרכשות (לדוג', אדם שאנס בגלל שאנסו אותו, או אדם שרצח כי השפילו אותו ודיכו אותו וכו') יהיה שונה, ואף יהיה פטור מעונש משמים?

תשובה 3:

הבחירה תמיד שוה, אלא אם כן לא היתה אפשרות לקבל אינפורמציה על מה טוב ומה רע.

דיני שמים מתחשבים בנסיבות רבות שנעלמות מהאדם.