עברית מודרנית כשפת הקודש

י"ב בכסלו תשס"ז, י"ח בטבת תשס"ח

שאלה 1:

כבוד הרב אמר בשיעורו על העברית בספר הכוזרי, שהשפה העברית מתפתחת.

שאלתי:

האם העברית ה"חדשה" של אליעזר בן יהודה גם היא חלק משפת הקודש?

ומה באשר למילים השייכות לסלנג? למשל הסלנג הצהלי?

ומה באשר למילים שעברו תהליך של שאילת תרגום, למשל "גן ילדים" שנלקח מן הגרמנית- האם גם הוא שייך לשפת הקודש?

ובכלליות: האם כל מילה שמורכבת מאותיות עבריות שייכת לשפת הקודש?

ועוד שאלה: מדוע מתעקשים חוגים מסוימים בקרב היהדות החרדית להמשיך ולדבר ביידיש ולא בעברית? מדוע הם רואים בדיבור בעברית חילול השפה?

תשובה 1:

מה שנקלט לתוך הדיבור העברי הוא לשון הקודש. לפי זה "טלפון" הוא לשון הקודש, אבל "שח - רחוק" - לא.

המתעקשים אינם רוצים להזדהות עם המפעל הציוני, שחידוש העברית הוא חלק מרכזי בו.

שאלה 2:

רש"י בראשית יא' א' על שפה אחת: "לשון הקודש". כך נראה לי גם מקובל שהשפה המקורית לפני שה' בלל את השפות הייתה לשון הקודש ובעצם לשון הקודש הייתה השפה הבסיסית וממנה התחלקו כל השפות, ופעם שמעתי שהראיה היא שיש בכל שפה מילה שהיא דומה בהגייה ובמשמעות למילה בעברית לדוגמא המילה ארץ באנגלית earth (הרב יתקן אותי אם הטענה הנ"ל לא נכונה). מצד שני אנו רואים בדרשות של חז"ל התייחסות למילים בעברית כאילו היסוד שלהם הוא שפות אחרות כמו הדרשה על טוטפות וכן "הן יראת ה'" – הן זה אחד בלשון יווני. איך הרב מיישב את הסתירה לכאורה?

תשובה 2:

אם דברו בלשון הקדש הוא מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש. עכ"פ אין הכרח לומר ש"לשון הקדש" הוא דוקא העברית ודוקא בצורתה הידועה לנו כיום, כי אם שהקדש היה הקריטריון לביטוי האנושי. הדמיון בין הלשונות נובע מהשורש הכללי של נפש האדם.