שיטת רבדים

ט"ו בטבת תשס"ז

שאלה:

אשמח לשמוע את עמדת הרב בנוגע לשיטת רבדים בלימוד גמרא.

תשובה:

הביטוי הזה כולל מספר עניינים שאינם שווים בערכם. אם הכוונה היא לומר שהגמרא היא פרי עריכה של דורות, הרי זה מוסכם על כולם. ואם הכוונה שלא רב אשי ורבינא ערכו את הגמרא, הרי זו דעת רבינו שרירא גאון בניגוד לדעת רש"י, ומה נלין על מי שדעת רב שרירא נראית לו יותר? ואם הכוונה שהגמרא נערכה עוד יותר מאוחר, הרי שידוע מעדותם של ראשונים שישנן סוגיות סבוראיות ויש סוגיות שכתבן רב יהודאי גאון. ואם הכוונה שסמכות המאוחרים פחותה משל קודמיהם ושניתן לחלוק אף על סבוראים, הרי שזו שיטת הרמב"ם. כל השאלה היא הפרופורציה שמעניקים לעובדות אלה, ואם הכוונה היא שיש כאן "תגלית" המערערת את סמכות התלמוד או לא. כל עוד אין כוונה כזו, הדבר כשר.

השאלה המורכבת יותר היא הטענה שעולה לכאורה מדברי בעלי השיטה, שהאמוראים המאוחרים העניקו במודע משמעות לדברי קודמיהם התנאים והאמוראים הראשונים, השונה מכוונתם המקורית. המגנים את השיטה טוענים שיש בזה הטלת דופי בישרותם של חכמי ישראל, וכפירה באמונת תורה שבעל פה. המגינים על השיטה אומרים שאין בכך כל בעיה, כי כך דרכה של תורה שהאחרונים מוסמכים על ידי הקב"ה לחדש את ההבנה של דברי קודמיהם.

דעתי היא שגם בזה יש מקום להבחנה דקה. יש שניסוח קיצוני של עמדה זו עשוי להחליש אצל חלושי הדעת את נאמנות התורה שבעל פה. אבל אחרי העידון של הדברים, באופן שלא נייחס מגמה שיטתית של טשטוש דברי הקדמונים, שהוא דבר שלא ניתן להיאמר, יש בהחלט מקום להבחנה בין פשט לדרש גם במשנה, כדעת הגר"א בפירוש שנות אליהו למשנה. הרב צבי יהודה זצ"ל היה חוזר ומדגיש בכגון אלה : "הכל תלוי בגישה".

הטענה הפדגוגית של בעלי השיטה, שעל ידי הרבצת השיטה אצל בני נוער, לימוד הגמרא יזכה לאהדה יתרה, עדיין לא הוכח.